כל הדודל הזה

מאמר מאת ננסי טאנר: כלבנית, מאלפת, פעילה, הבעלים של אתר Paws & People,
אחראית על the Scent Project, וגם על World Treibball League

כיף להגיד "דודל" זה מרגיש טוב על הלשון, מיסטר דודל מכנסיים, דודלישייס, ראש דודל, דודל, דודל פאפ,
איפה הדודל שלי, לא משנה מה, זה כיף.

יש לנו דודלים מכל סוג בשיעורי האילוף שאני מעבירה, ובכל שיעור, וכמו כל גור שאני פוגשת לראשונה
באיזור האימונים אני פוגשת נשמה חדשה, ואני מפתחת יחסים עם הכלב לפי מי שאנחנו מבפנים, שום דבר  אחר,
גזע לא משנה לי ביחסי עם כלבים שאני עובדת איתם.

יש לי הרבה כלבים, יש לי הרבה בורדר קולים, אני משחקת איתם בעולם הגדול של התחרויות, בתצוגות,
ותצוגות אילוף, ולכן אני מחזיקה כלבי עבודה אינטנסיביים, ותמיד, לכל הכלבים שלי היה איזה חבר "דודל"
וכמה מהחברים שלי הם בעלים של "דודל" וחלקם גם עשו את הקפיצה והפכו להיות מעריצי "דודל"
כאשר הידע וההתלהבות שלהם מכל דבר שהדודל שלהם עושה מנצח כל דבר אחר.

האמונה שלי

אני מאמינה שכולנו מכירים את הסיפור על הבחור הזה מאוסטרליה שרצה ליצור כלב שירות היפואלרגני,
הוא הסתובב בכמה מקומות, ולבסוף הופיע עם הלבראדודל והגולדנדודל,
והניסוי שלו היה כשלון מהמון סיבות, והיום לאחר כל כך הרבה שנים הוא מצטער שבכלל עשה את זה

מאז הניסוי ההוא באוסטרליה אנחנו רואים עירוב של "פודל" כמעט עם כל דבר,
ברנרדודל (ברניז), בורדרדודל (בורדרקולי), קאריןדודל (קרין בלו טרייר), דוברדודל (דוברמן), קוקרדודל (קוקר ספניאל), קאבאדודל (קאבליר),
גולדנדודל (גולדן רטריוור), אוסידודל (רועה אוסטרלי). מיני אוסי גולדנדודל (מיני פודל, רועה אוסטרלי, גולדן רטריוור),
ג'אקרדודל (ג'ק ראסל) טדי בר דודל, דאבל דודל, מיני דודל דאבל דודל,  ברצינות ממש כיף להגיד את זה.

ואז שומעים על דור ראשון, דור שני…….דור שישי ואתה מתחיל לשמוע על בעיות גנטיות בדודל שעומד מולך,
ולבעלי הדודל יש עכשיו תחביב גנטי חדש.

אבל יש קו עבה מאוד, לפעמים בגודל של קניון ענק שמפריד בין ההרבעות האלה והבעלים שלהם
לבין אלה של העולם הכלבני המקצועי, החיכוך הוא ממש מוחשי.

אז למה נמתח הקו העבה על ידי אנשי הכלבנות המקצועיים, למה מפרידים?

אני בטוחה שאנשי כלבנות מקצועיים לא שונאים את הכלב שעומד מולם, או את הבחור שבדיוק שילם על כלב כזה,
אני לא חושבת שזו הבעיה, בכל אופן היא לא בשבילי, החיכוך האמיתי הוא בין הכלבנים המקצועיים ומרביעי הדודל.

וזו הסיבה למה כולם רוצים דודל

אסטרטגיית השיווק הסובבת את עולם הדודל היא מדהימה,
בנקודה מסוימת היה גאון מאחורי התנועה הזאת שהשפיע על דור שלם
וגרם לאנשים להאמין שכלב מעורב עם שם שכיף לאמר שווה יותר מכלב עבודה/תחרות איכותי שגודל בקפידה.

לדוגמא: אם היית עומד בחדר מלא אנשים ומציע להם גורי כלבים מעורבים שנמכרים ב2000$ ללא שום ערובה לבריאותם,
ללא ערובה לטמפרמנט שלהם, אבל השם של הכלב יהיה כייפי להגיה…. טוב אני חושבת שלא יהיו קופצים על ההצעה.

הנה כמה דברים כייפים שכדאי לדעת:

יש לכלבים אלו תג מחיר מאוד גבוה כי השוק תומך בזה, וגם בגלל שיווק אגרסיבי יש ביקוש גבוה לדודל,
ראינו דודלים שנמכרו במחיר של 900$ – 4000$

בתי גידול של דודלים מפמפמים אותם במספרים גדולים לשנה,
בית גידול אחד באיזורינו התרברב שהוציא 10-15 המלטות בשנה עם 9-11 גורים להמלטה,
בין 2500$-4000$ לגור, ללא החזרות, כן, אלוהים דיבר עם המגדלת בלילה ואמר לה להפוך להיות מגדלת,
טוב, תעשו את החישוב, זה עסק ריווחי מאוד למגדלי דודל.

עובדה– דודלים הם כלבים מעורבים.

עובדה. אתה לא יכול לערוב לבריאות הכלב אצל כלב מעורב.

אם תעקוב אחר ההיסטוריה הגנטית של הפודל שאיתו הרביעו זה אולי יתן לך מראש את איכות העירוב, ערבות בריאותית וכדומה.

אתה לא יכול לערוב לגבי הנשירה של הכלב אם הורה אחד הוא מנשיר, אמא טבע די אכזרית בנושא הזה.

אם אתה מקבל כלב שלא משיר שיער זה לא שם נרדף להיפואלרגני אם אתה מוציא את הכלב לעולם הגדול,
הפרווה שלו תופסת כל דבר שנקרא בדרכו, דשא, אבק, רוק כלבים, שיער של כלבים אחרים, קשקשים, קקי,
בוץ, קשקשי אדם, וכו', אם אתה באמת אלרגי לכלבים, שזה מסכן חיים כמו קשיי נשימה, בבקשה אל תיקח כלב, ברצינות!

כלב שלא משיר אומר הרבה הרבה טיפולי שיער (גרומינג) בערך כל 6-8 שבועות מריטה של השיער, גילוח, תספורת,
ואז הברשות יומיות של השיער אחרת שיער שלא יצא או נפל יגרום לפצעים, זה סגנון החיים הצפוי לך.

גולדנדודל ולבראדודל הם בעצם 2 כלבי ציד בגוף של כלב אחד, וזה בדרך כלל "הרבה כלב" לאדם הממוצע
שרוצה כלב טוב עם שם כייפי.
רוב משקי הבית לא מוכנים לרמת האנרגיה הגבוהה  שיש לגורי דודל.
רוב מגדלי הדודל לא לקוחים חזרה גורים עקב קשיי הסתגלות אצל הבעלים.
חלק ממגדלי הדודל מסרסים ומעקרים את הגורים בגיל 8 שבועות כדי שאתה לא תוכל להמשיך את קו הדם בעצמיך.

אל אלוהים…

כמו כל גורים מכל גזע, כמו גם ששגר הוא כמו מושבה, תמיד יש שוני של טמפרמנט בין גור לגור,
רק בגלל ש"דודל" נצמד לשם הכלב לא עורב לאיזה טמפרמנט ספציפי,
"דודל" לא אומר בהכרח כלב נחמד ושמח, אני אישית פגשתי דודלים סופר נחמדים בשיעורי אילוף שהעברתי לאורך השנים,
לעומת זאת כבר פגשתי דודלים פסיכופטיים שגרמו להמון נזק, וגם פגשתי פה ושם כל סוג של טמפרמנט אי שם באמצע

בעלים חדשים של דודל מקבלים בד"כ אינפורמציה מהמגדל ומוטעים להאמין בעליונות גנטית לפי הדרך שבה המגדל יוצר דודלים
על ידי הרבעה של הדודלים שלו עם דודלים אחרים לאורך דורות מרובים,
או שעשה…. חכו לזה…. זיווג בין אוסידודל, דור שני של דודל עם דודל, מזווג עם מיני פודל גולדנדודל
שהוריו היו דודל עם דודל כבר דור שלישי,
אם ד"ר סוס היה חתום על המשפטים האלה אני הייתי מאמינה שזה הגיע מאחד הספרים שלו

שיווק שיווק שיווק

[quads id=2]

בטווח הארוך האם זה משנה בכלל?

האם זה משנה שאנשים רוצים דודל ורוצים לומר לעולם שיש להם דודל, ושהם אוהבים את הדודל שלהם? כלל לא, הלוואי וכל בעלי הכלבים היו כל כך שמחים בכלבם ושכל הכלבים יהיו נאהבים על ידי בעליהם.

אבל אנחנו צריכים לקרא בכלב בשמו, ודודל זה: כלב מעורב עם תג מחיר גבוה, אני חושבת שאם זה היה המקרה, אז לא היה חיכוך וסלידה של העולם הכלבני המקצועי למגדלי הדודל, זה גם היה גורם להעלמתם של מגדלי הדודל (אף אחד לא יקנה במחיר גבוה כלב מעורב אם יקראו לו "כלב מעורב" ולא דודל)

דבר עם כל עמותת הצלה שיש להם שגר של גורים מעורבים שנאהבו ונלקחו לאימוץ על ידי אנשים שונים ועליהם העמותות מבקשות סל אימוץ של 100$ והם בוודאות יקחו את הגור חזרה אם הוא לא יתאקלם בביתו, הם בטח יחרקו שיניים כל היום במחשבה שיש אנשים שמוכנים לקנות באלפי דולרים גורים מעורבים רק בגלל שיווק, בינתיים הגורים המדהימים אשר במכלאת העמותה מורדמים עקב חוסר מקום.

גורים

לגורים אין יכולת בחירה מי האמא או האבא שלהם, הם לא בוחרים את המגדל, והם נתונים לחסדי המגדל בתקווה למצא בית ראוי

כל הנשמות הקטנות והחדשות האלה זקוקות לחסדים, אהבה,התחשבות והבנה על מנת לפרוח, לא משנה מה הגזע.

לכל הגורים מגיע שנתאמץ בשבילם.

ננסי

לכתבה המקורית באנגלית לחץ כאן