תולעת קטלנית בישראל – תולעת הפארק

יש המון תפיסות מוטעות לגבי תולעת הפארק (Spirocerca lupi) והמון חוסר ידע אצל המון אנשים לגבי התופעה הזאת, חוסר הידע גורם להמשך הפצת התולעים ומקשה על מיגורה או על הפחתתה.
היכן שלא קראתי על תולעת הפארק גיליתי מאמרים משמימים ומלאי תיאורים רפואיים יבשים של המחלה במאמר הזה אנסה להביא לכם את המידע מבלי לשעמם אתכם יותר מידי בתקווה שהמסר ייקלט ויעזור בהקטנת ההדבקה.

תולעת הפארק על נייר טואלט, תולעת שתעתה בדרכה והגיע לעור העליון של הכלב והוצאה החוצה במשיכה.

לכמה מהשאלות הבאות אתה יודע/ת את התשובה?

1. איך הכלבים נדבקים בתולעת הפארק?
2. יש חיסון לתולעת הפארק?
3. האם התולעים קטלניות, ואם כן איך תולעת כל כך קטנה מסוגלת להרוג?
4. מה הסיפטומים בכלבים?
5. האם המחלה יכולה לעבור לבני אדם?
6. איך מתמודדים עם המחלה?

התשובות לשאלות בהמשך המאמר אבל כדי לא לקפוץ יותר מידי קדימה אני אתן כאן הקדמה קצרה.

תולעת הפארק היא תולעת קטלנית, נקודה. היא נפוצה בכל הארץ (למעט אזור אילת) במקומות חמים (ולא יבשים) השם של התולעת נשמע מה זה אופטימי… פארקים, מדשאות, ירוק בעיניים, אבל זו סתם אשליה, התולעת התגלתה בישראל לראשונה בסביבות שנת 1994 בפארק הספארי ברמת גן, ולאחר מכן גם בפארק הירקון ובפארק הלאומי ברמת-גן, ומכאן שמה העברי, לא מדשאות ולא נעלים, רק חשוך בעיניים.
הסיפטומים של המחלה הם בילתי ניראים לאורך כל פרק זמן נשיאת המחלה, רק בסופה של המחלה אנו נראה סיפטומים, ולרוב זה יהיה מאוחר מידי, ולכן אופן הטיפול הוא חשוב מאוד, לא סתם אני כותב "אופן הטיפול", למחלה זאת אין חיסון, יש רק דרך לטפל בתולעים שכבר נמצאות בגוף הכלב, אין דרך להתחסן מתולעים אלו וברגע שיש הבנה לבעיה הזאת בואו ונצלול פנימה למעגל החיים של תולעת הפארק.

מעגל החיים של תולעת הפארק

התולעת גדלה בחמישה שלבים במהלך חייה
L1: יש לנו ביצה של התולעת, הביצה נמצאת בתוך צואה של כלב (לעיתים רחוקות גם בצואה של ציפורים מכרסמים אחרים) הביצה אינה מדבקת, אם כלב יבוא ויאכל את הביצה הזאת (עם צואה או בלי צואה) הוא לא יידבק בתולעת אלה סתם יאכל ביצה… בתאבון
גם אם כלבינו ישחק עם כלב שכבר נדבק בתלעת לא יקרה לו כלום, הכלב עצמו אינו מדבק.
על מנת שהתולעת תוכל לעבור אל הכלב היא צריכה לגדול ל L2, ובשביל זה היא צריכה מארח שהוא חיפושית זבל, ללא המארח התולעת לא תבקע מהביצה.
אי אפשר לראות את הביצים בצואה הם מקרוסקופיות, אבל את חיפושיות הזבל שגודלה  40ממ אפשר לראות בצואה, צואה שביקרו בה חיפושיות תהיה צואה מחוררת סימן לחיפושיות כמו כן הצואה תהיה יבשה ומתפוררת לאבק, סימן להוצאת הנוזלים מתוכה.

L2: בתוך חיפושית הזבל התולעת בקעה כתולעת L2 (שלב הזחל, Larva) ולקראת סוף החודשיים אצל החיפושית היא מוכנה לעבור למארח הסופי שלה "הכלב" בשביל זה היא הופכת להיות L3

L3 : זה השלב הקריטי שבו התולעת מדבקת ויכולה לעבור מהמארח (חיפושית הזבל) אל המארח הסופי שלה (הכלב),
אז איך היא עוברת? על ידי זה שהכלב אוכל את החיפושית ביחד עם התולעים שנמצאות בבטנה, כן אני יודע, נשמע הזוי, אבל זו דרך ההדבקה הנפוצה ביותר, הכלב חי את חייו דרך הפה, הוא רואה את העולם דרך הפה שלו, כל דבר מלקק וטועם, ולכן הסיכוי בבליעת חיפושית זבל קטנה גבוה מאוד.

חיפושית זבל גודל 40ממ, הדרך היחידה להעברת תולעת הפארק לכלבים.

יש עוד דרך הדבקה על ידי מארח ביניים כגון: מכרסמים, לטאות, עופות, ארנביים וקיפודיים. אשר אוכלים חיפושית זבל, לאחר עיכול החיפושיות משתחררות מתוכן תולעי ה-L3, אולם הן אינן עוברות שלב התפתחותי נוסף. בשלב הבא בעלי חיים אלה (בעיקר עופות, לטאות ומכרסמים) עלולים להטרף על ידי כלבים, דבר שמוביל לשחרור תולעי ה-L3 במערכת העיכול שלהם.
L4: אנחנו עכשיו בשלב שבו החיפושית נטרפה על ידי הכלב ונכנסה למערכת העיכול שלו, לאחר יומיים היא תעבור לדופן הקיבה, ולאחר 10 ימים היא תתקדם ותתחיל בנדידה הראשונה שלה אל עבר אבי העורקים (כן, כן, הצינור העבה הזה ליד הלב) שם היא תצמד לדופן אבי העורקים ותגדל ותתפתח לתולעת L4 שלב זה לוקח 3 חודשים  לערך

L5: לאחר 3 חודשים תתחיל הנדידה הסופית של התולעת אל עבר הושט (קנה הבליעה), תהליך זה יכול לקחת מספר חודשים או עד שנתיים, כאשר התולעת תגיע אל הושט היא תיצור מן כיסונים קטנים (גרנולומות) עם חור בתחתית, התולעת יכולה לצאת דרך החור בתחתית להזדווג ולחזור לכיסון שלה, החור משמש גם כפתח אשר ממנו יצאו הביצים של התולעת חזרה אל מערכת העיכול ומשם אל צואת הכלב, והנה השלמנו מעגל חיים

מחזור חיים שלם של תולעת הפארק

איך התולעת הורגת?

זוכרים את הכיסונים בL5 אז לאחר כמה זמן הכיסונים הללו הופכים לסרטניים, וגרורות עוברות לאורך הכלב ומתגלים מופעים שונים של סרטן.
כמו כן הכיסונים, אם יש הרבה מהם, יכולים לגרום להפרעה בבליעה ובמקרים מסוימים גם לחנק.
יש המון מקרים שדווקא התולעת מL3 שנמצאת ומתפתחת באבי העורקים הם הגורמות למוות עקב שינוי ביכולת של אבי העורקים לבצע את תנועת ההתרחבות וההתכווצות ושינוי מעבר הדם הסדיר,
כמו כן בתהליך הנדידה מאבי העורקים נגרמים קרעים באבי העורקים ונגרמים דימומים שיכולים לגרום למוות מיידי.
לעתים התולעים "תועות" בכיוון ועוברות דרך חוליות עמוד השדרה ועלולות לגרום לפגיעה בחוליות ובעצבים העוברים בו – תהליך המלווה בכאבים קשים ועלול להסתיים בשיתוק.


בסרטון למעלה, תולעת הפארק יוצאת מתוך גרנלומה בושט, שימו לב לגודל הגרנלומה, לאחר שהתולעת תמות ותעזוב את הגרנלומה היא תהפוך להיות סרטנית.

איך מזהים שהכלב נגוע בתולעת

כמו שהבנתם התולעת נמצאת בגוף הכלב ללא שום סימן חיצוני אלא אם הגענו לשלב הסופי של הגרלנומות בושט, לא סתם קוראים לתולעת הזאת "הרוצח השקט"
כאשר התולעת ממוקמת בוושט, היא מתחילה ליצור גושים גדולים (גרנולומות) בוושט של הכלב. גושים אלו מקשים על הבליעה ולעיתים על הנשימה, לפיכך הסימנים העיקריים להידבקות כלב בתולעת הפארק הם שיעול,הקאה ופליטת מזון. סימנים נוספים כוללים חולשה, ריור וקשיי בליעה. הגרנולומות בוושט הכלב יכולות להפוך לגידול סרטני אשר מסוגל לשלוח גרורות (בשלב זה הסימנים יהיו ירידה במשקל והקאות או פליטות תדירות).

סרטון שמראה חסימה כמעט מלאה של ושט הכלב על ידי גרנלומה, וגם תולעים בקיבה.

איך מתחסנים?

אי אפשר להתחסן מפני התולעים, אך ידוע שחומר מסוים הורג את התולעים מ L3 ועד L5
ניתן למנוע את המחלה על ידי שמירה על רמות גבוהות בדם של חומרים ממשפחת האברמקטינים כגון דורמקטין. החומר ניתן לכלב בזריקה על ידי וטרינר ובאופן תדיר, והוא הורג את התולעים או הזחלים אם הם נמצאים בגוף.
טיפול זה אינו הורג את הביצים שיצאו בצואת הכלב,
טיפול סדיר כל חודשיים – שלושה יכול להפחית את רמת וחומרת ההדבקה (אך לא בהכרח ימנע אותה לחלוטין). במקרים בהם נמצא כי הכלב כבר נגוע בתולעת, ההמלצה היא על טיפול כל שבועיים לפחות לשישה טיפולים עוקבים.

התילוע החצי שנתי שאני עושה לכלב מספיק.

אין קשר בין 2 הדברים, אלו הם שני טיפולים שונים וחומרים שונים. על מנת להרוג ולטפל בתולעת הפארק יש לבצע טיפול נגד תולעת הפארק כל חודשיים-שלושה.

בכלב שלי יש כבר חומר נגד תולעת הפארק, אני אגיע לטיפול שוב בעוד שנה

טעות! הטיפול הורג את תולעת הפארק L3-L5 שנמצאת עכשיו בתוך גוף הכלב (בזמן מתן הטיפול), החומר עצמו נשאר בדיוק שבועיים, זה אינו חיסון שמלמד את הגוף להתמודד עם וירוס מוחלש, זה חומר שהורג את התולעים שכבר קיימות בתוך הגוף,
יתכן ונעשה חיסון ושבועיים אחריו ידבק כלבינו בתולעת הפארק החומר לא יעבוד על התולעים החדשות שבגוף הכלב וזו הסיבה שיש לטפל בכלב כל חודשיים שלושה.

הכלב שלי נמצא בחצר, אין טעם לתלע אותו נגד תולעת הפארק.

טעות! מכיוון שהדרך להדבק בתולעת הפארק היא דרך חיפושית הזבל שיכולה להכנס לחצרות הבתים ולכן חשוב מאוד לטפל בכל הכלבים ללא קשר היכן הם נמצאים.

אני לא יוצא עם הכלב שלי לפארקים, הכלב שלי לא ידבק.

טעות! אין קשר בין שמה של התולעת (תולעת הפארק) לעצם ההדבקה שלה, אומנם התולעת התגלתה בתחילה בפארקים בארץ אבל היום תפוצתה בכל מקום (למעט אילת שם חיפושית הזבל לא שכיחה)

אני גר באילת, אני לא צריך לטפל בתולעת הפארק.

נכון חלקית, למי שגר באילת אין צורך לטפל בכלבו, אבל אם הוא מגיע לאזור המרכז רצוי מאוד שיטפל בכלבו לאחר שחזר לאילת

האם התולעים יכולות לעבור לבני אדם

לא, מחלה זו אינה מדבקת לאדם.

מה אני יכול/ה לעשות על מנת לעזור במיגור/הפחתה של המחלה

כאשר הכלב עושה קקי ברחוב כמובן שצריך לאסוף את הקקי, חייבים לסגור את השקית עם הצואה לפני הכנסתה לפח, אחרת תולעי הזבל יגיעו לצואה וימשיכו את מעגל החיים של התולעת.
חיסון הכלב אחת לחודשיים שלוש לפי המלצת הוטרינר יגדעו את מעגל החיים של התולעת
אם כולנו נתלע באופן תדיר זה יפחית את רמת הנגיעה של התולעת ויקטין את יכולת ההידבקות.

חשוב לדעת

הטיפול עם  חומרים ממשפחת האברמקטינים כגון דורמקטין אינו אפשרי לכל גזעי הכלבים; כלבי קולי וגזעים הקרובים אליו כמו שלטי, כלב רועים אוסטרלי, בורדר קולי, בובטייל וגזעים נוספים הנושאים את הגן MDR1‮ (‬) אותו אפשר לבדוק במעבדה (בבדיקת DNA) עלולים לפתח מחלה קשה ואף למות כתוצאה מההזרקה של החומר.‮ ‬לכן חשוב לערוך בדיקת דם לכלב לפני תחילת טיפול באיברמקטינים.

לגזעים נושאי הגן MDR1‮ ‬ ניתן להשתמש בתרופות נוספות כמו כמוסות סנטינל (Sentinel) שאינם עדיפים על האיברמקטין או דורמקטין אך עדיין טובים יותר מלא כלום.‮ ‬בכל מקרה מומלץ מאד להמשיך להגיע לטיפול מונע בזריקות אחת לשלושה חודשים לפחות‮ (‬רצוי אפילו אחת לחודשיים‮)‬.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *