סאלוקי כלב הרוח העתיק בישראל והרבה יותר …

אני ואסי, אחת הכלבות שלי ברגע של אהבה. תודה ליוסי גיא על התמונה

מאמר מקיף ומקצועי על גזע הסאלוקים בכלל ובארץ בפרט.
נכתב על ידי קרן מינץ,
על הרעיון לדף ותודות בתחתית המאמר

סיפורי האישי ….. תחילה
אני קרן מינץ בעלים ומגדלת של הגזע מאז שנת 2007, תקופה קצרה מאוד מבחינה גידולית בעיני רבים. ב2009 רשמתי שם בית גידול בFCI והשם שבחרתי הוא ”נשמה טובה“ שמתאר את הכלבים שלי בצורה מדהימה לדעתי האישית פשוטו כמשמעו וכמובן גם במשמעות העמוקה יותר של צירוף המילים.

הגעתי לגזע ממש במקרה, הכלב הראשון שלי היה מעורב שמצאתי ב 2004 ברחוב מול הבית שלי, דאז בוגרשוב תל אביב, בזכותו עלתה לי המודעות לכמות הכלבים שננטשים ומחפשים בתים ומצב העמותות בארץ – לצערי המצב לא השתפר מאז.

אני ורעות המקסימה יחד עם שלושה סאלוקים שהוצגו בתערוכה במשמר העמק. תודה Yonatan Cohen Maguri מYCM סטודיו על התמונה הנהדרת

התנדבתי בזמנו בעמותה בתל אביב והתנגדתי מאוד למען האמת – דאז, לגידול והרבעה של כלבים גיזעיים, עם הזמן למדתי רבות על שני העולמות והיום אני מנסה לאזן בינהם אך עושה רסקיו לגזע ”שלי“ וכלבי רוח בלבד בשנים האחרונות.ב 2005 למדתי טיפול בעזרת בעלי חיים וכחלק ”מהעיניין“ החלטתי שאני רוצה דווקא לעבוד עם כלב גיזעי שנולד נכה, רציתי דאז לעבוד עם אוכלסיית קטועי גפיים ולהשתמש בשיקוף דרך כלב קטוע רגל (מאז עברו מים רבים בנהר ולא התמקדתי בתחום הטיפולי מסיבות כאלו ואחרות). כיוון שלא ידעתי דבר על עולם הכלבים הגיזעיים החלטתי ללכת לחפש כלב גיזעי שנולד קטוע רגל .. בתערוכה במעיין חרוד !!
לאנשי הכלבים הגיזעיים ברור לחלוטין שזה דבר הזוי ביותר לעשות, שכן כלבים שמוצגים בתערוכות שלמים בגופם, אבל – כמו שאומרים – מה שאתה לא יודע … תלמד בהמשך 😉
בכל מקרה … הסתובבתי בין אנשים וסיפרתי להם מה אני מחפשת, כמובן שבדיעבד זה היה המקום הנכון !
לאלו ששואלים למה רציתי כלב גיזעי עם תעודות ונכה – כיוון שרציתי לעשות את השיקוף שגם במשפחה המושלמת ביותר ”דברים יכולים לקרות“ גם במשפחת אלופים מפוארות יתכנו ”הפתעות“. בכל מקרה – בזכות Tal Yaffe הגעתי דאז למגדלת ישראליה שהיתה בחו“ל ללימודים ולה נולד גור סאלוקי קטוע רגל. השאר היסטוריה !

מיקריות ? יש שיגידו …
עם השנים למדתי שהכל קורה בגלל סיבה !

כמה חודשים מאוחר יותר מצאתי את עצמי טסה לחו“ל לייבא את הסאלוקי הראשון שלי שעם הזמן גיליתי שבכלל לא מתאים ”לגידול“ ולא רק בגלל שנולד בלי רגל. לצערי הוא גם לא התאים להיות כלב טיפולי וחיו עימי היו קצרים מהצפוי עקב בעיית תוקפנות קשה שסבל ממנה ולא ניתן היה לפתור למרות הרצון הטוב והניסיונות, עקב אותו ”ילדון“ – שהשאיר בי את חותמו הגעתי לגזע המופלא שהיום ”שימורו“ הוא פרויקט חיי ועוד עבודה רבה לפני (וכמובן שאי אפשר לעשות הכל לבד, שמות ברשימת התודות שבתחתית המאמר ותמיד מזמינה אנשים נוספים לקחת חלק בפרויקט שימור הגזע וישנן מספר דרכים – העיקרית לעזור לי לשמור כלבים נוספים להמשך גידול, במה שנקרא – תנאי גידול או שותפויות, משמע הכלבים גרים בבית אחר – נהנים מתנאים נהדרים, תחת חוזה שמאפשר להם לקחת חלק בתוכנית הגידול של הגזע ולתרום מהמגוון הגנטי שלהם יחד עם השתתפות בתערוכות שגם מועיל רבות להעלאת המודעות ואיכות הגידול).

לזכרו של לאהוב, היה מתוק כל כך עימי אבל לצערי עם מרבית הבריות הרבה פחות. יהי זכרו ברוך, ללא נפגשנו לא היתי היכן שאני היום

תחילת דרכי עם סאלוקים הייתה בעיקר עם ”רסקיוס“ שפשוט נזקקו לבתים זמניים, בעיקר כלבים בדואים שהיו חולים ואצל חלק גדול מהבדואים – בין אם בגלל בעיית מודעות או בעייה כלכלית לא נהוג לטפל בכלבים חולים אלא להפיל אותם על מישהו אחר במקרה הטוב, לנטוש באמצע המדבר במקרה הרע ובמקרה ”הסביר“ (לתרבותם) לנטוש בסביבה עירונית שסביר שמישהו ימצא אותם ויטפל – כי לפי ההיגיון שלהם אין מה לעשות עם כלב שלא מסוגל לצוד (למרות שהצייד בארץ אסור חוקית והכלבים מוחרמים ומורדמים + ניתנים כנסות עתק לבעליהם אם ידועים, אין הדבר עוצר בעדם)
ואז זה קרה, נפלתי שבי לגזע ….
נכבשתי במהירות מהעדינות, האצילות, הטוהר, ההיסטוריה, הכח שבגוף השברירי למראה וכל מה שמגיע בחבילה הנהדרת שנקראת סאלוקי !
עבורי – מלך הכלבים …. כמו שהאריה הוא מלך החיות כך הסאלוקי הוא מלך הכלבים

אני והלהקה שלי נכון ל2015, כולל כלבי אומנה שהיו דאז. התמונה צולמה על ידי Aleksandra Teresińska

היסטוריית הגזע ומידע כללי עליו:

הסאלוקי הוא כלב צייד, שנעזר בעיקר בראיה המופלאה שלו כדי לאתר משהו לרדוף אחריו, ראייתו מצוינת גם למרחקים בעיקר כאשר צץ משהו בתנועה. השינויים שהגזע עבר ב 100 שנים האחרונות מאז שנכתב תקן הגזע הם בעלי משמעות רבה ביותר ולצערנו אלו הביאו עמם בעיות בריאות שיפורטו בקצרה תחת נושאים רפואיים לגזע (למזלנו כמדינת מקור של הגזע, הגזע עדיין יחסית בריא פה). בעבר היה נפוץ יותר לראות סאלוקים חלקים ואילו היום נפוץ יותר למצוא סאלוקים ”מנוצים“/ארוכי שיער (כנראה בעקבות העדפות גידוליות וסלקציה גנטית שונה מהמקורית שהייתה עבור עבודה). במרבית המדינות שתי הווריאציות נשפטות יחד בתערוכות, בעוד יש מעט מאוד מדינות שעושות הפרדה בכיתות השיפוט, על פי סוג השיער.

בכל העולם מותר להרביע בין שני ”הטיפוסים“ החלק והמנוצה. לשילוב של השניים יוולדו גורים מנוצים ו/או חלקים, לשני הורים מנוצים יוולדו רק גורים מנוצים ואילו לשני הורים חלקים עשויים להיוולד גם גורים מנוצים וגם גורים חלקים או גורים חלקים בלבד.

בתמונה יוליה ווזילקין (רכזת הגזע משנת 2017 ומגדלת תחת השם אורניה אל אמירה) שהתחילה את הגידול שלה מכלבה מנוצה שהורבעה עם זכר חלק ואלו הצאצאים והצאצאים של הצאצאים. הכלבה המנוצה בתמונה בת כ15 ומעוקרת ולכן שיערה ארוך מהממוצע.

הסאלוקי נקשר מאוד לבעליו ונחשב לכלב שמערכת היחסים עמו נבנית על כבוד, אך יחד עם זאת חשוב מאוד להציב גבולות ברורים ולא לתת לסאלוקי לפתח יותר מידי עצמאות כי הדבר עלול לגרום לברחנות וקשיים נוספים עבור הבעלים. הסאלוקי אינו מתאים למגורים בגינה בלבד וזקוק לקרבה וקשר חם עם הבעלים ולכן מתאים אך ורק למגורים בתוך בית, כחלק מהמשפחה. הסאלוקי יהנה משהיה ממושכת בחצר אך לא מחיים בה בלבד.

הגזע ידוע באהבתו לפינוקים, ספות וחום אנושי. הגזע זקוק לחשיפה מרובה מגיל צעיר, על מנת לגדול ולהיות כלב יציב – במידה וזה נעשה, ללא ספק הסאלוקי יהיה כלב משפחה נהדר. חלק מקוי הדם, בעיקר אלו שמקורם במדינות המקור (המזרח התיכון כולו וישראל בפרט נחשבים למדינות מקור) שימשו את הבדואים גם ככלבי שמירה, אך יחד עם זאת הם אינם כלבים שנוטים לתוקפנות ויותר ירתיעו ויעשו "רוח/רעש" על מנת להגן על משפחתם – אם בכלל – הסלקציה הגידולית בשנות ה90 ואילך, יצרה כלבים נעימים יותר ורכים יותר באופיים – בעולם השינוי והרכות היחסית באופי התחילה נשים קודם לכן כשהתאמה לאורך חיים ”עירוני“ שהפך לעיקרי עבור רובינו (כמובן יש ויש, יש כלבים שכן שמרו על האופי ”המקורי“). כיום אין לנו צורך כיום בכלבי צייד חריפים, ניתן לרכוש ”צייד“ בסופר והנורמות יחד עם אורך החיים השתנו מקצה לקצה, רובינו הגדול בעת הצורך בכלב שמירה יבחרו בגזעים אחרים (או מערכת אבטחה וחברת שמירה) ולכן אפשר לומר שאופי ידידותי, מתאים יותר לחיים בעולם בו אנו חיים. הסאלוקי הוא קודם כל, כלב צייד שגודל שנים על גבי שנים לתפקד במזג אויר מדברי חם כמוכר לנו במזרח התיכון ולהביא אוכל לשולחן בעליו – על אחת כמה וכמה כשאנו עוסקים בכלבים שקרובים יותר למקור כמו אלו שיש בארץ, יש להבין זאת כדי להבין את יצר הצייד הגבוהה שקיים במרבית הכלבים גם כיום.

באלו – כדוגמא לסאלוקי "ארוך שיער" המכונה מנוצה. בכוונה בחרתי בכלבה בעלת צבע דומה לכלבה מעל כדי להקל על עין לא מקצועית לראות את ההבדל

מעט הרחבה מהצד ההיסטורי

גזע עתיק, שעל פי מחקרים של השוואת עצמות קיים כ 10000 שנים באזור המזרח התיכון. נחשב לגזע טבעי שנוצר כמעט ללא התערבות של האדם. כשהתערב האדם, הורבעו הכלבים על פי יכולות הצייד שלהם במשך שנים רבות. מרבית הכלבים אומנו לתפוס את הצייד ולשמור עליו עד שהבעלים מגיע אליהם ולא להחזיר וזאת מכיוון שבעבור המוסלמים, מזון שלא נהרג בידי אדם או אף נפצע בעת הציד אינו "כשר" (חילל). הסאלוקים ידועים בהיותם בעלי לסת רכה, על מנת לא לפצוע את הצייד מסיבה זו. בארץ הצייד אסור על פי חוק, אך במדינות בהם הציד מותר – משתמשים בסאלוקים לצייד ארנבות בר, צבאים ואיילים בעיקר. הסאלוקי צד לבד או בלהקה, בשני המקרים בהצלחה מרובה. צורת הצייד של הסאלוקי נחשבת מיוחדת כיוון שעושים את העבודה מא ועד ת בצורה טבעית – איתור הצייד, רדיפה, תפיסה, שמירה/הבאה (תלוי במה אומנו עבורו).

תקן הגזע נכתב ב 1921 לראשונה ומאפשר מגוון רחב של טיפוסים, עם הזמן הסאלוגי והאזווק הופרדו לגזעים בפני עצמם למרות זאת.
הסאלוקי מוזכר ביהדות באחת משירותיו של שלמה המלך, כזרזיר צר מותניים וידוע למעטים אף ששלמה המלך גידל להקה. יש מספר "אגדות" לגבי איך בעצם הסאלוקים הגיעו אליו ואחת מהן מספרת שאחת מנשותיו בעצם הביאה איתה את הסאלוקים. הסאלוקים מוזכרים גם באיסלם בתור שליחים של מוחמד, ישנה אגדה שעל פיה – מוחמד שלח את הסאלוקים לעם בתקופת רעב קשה על מנת שיצודו עבורם ויעזור להם לשרוד. אגדה אחרת שהגיע לאוזני דווקא ממדינות ערב מספרת ששלמה המלך, הוא זה שנתן את הכלבים לבדואים, עוד הרבה לפני שנקראו בדואים כמתנת שלום. כפי שניתן להבין בלתי אפשרי לדעת מה אמת ומה סיפור אבל נחמד שיש לגזע היסטוריה כל כך ארוכה ומטען גנטי כל כך מגוון (יחסית לגזעים אחרים) שנוצר מעצם זה שהגזע היה קיים בכל המזרח התיכון במשך שנים רבות, בידי נוודים ובידי ציידים ששהו במקומות קבועים. הסאלוקי במדינות המקור נחשב לגזע מאוד בריא, בעיקר בעקבות הרבה סלקציה טבעית שהתקיימה במשך השנים (פירוט מטה תחת סעיף הבריאות) – בה החזקים שרדו ואילו החלשים אפילו לא הגיעו לגיל הרבעה ולכן לא זכו להוריש הלאה דבר.
בעבר הסאלוקים ניתנו במתנה כאות כבוד ורק במאה השנים האחרונות ניתן לרכוש אותם בכסף.

פעילות ספורטיבית : הגזע זקוק לפעילות בינונית עד רבה. זקוק לריצה חופשית על בסיס יומי או לפחות מספר פעמים בשבוע. כאשר מקבל את מה שצריך, הסאלוקי כלב מאוד רגוע בבית וישן רוב הזמן.

סאלוקים בפעולה, מי שלא ראה סאלוקים חופשיים לא ראה מעולם כלב מאושר !

גודל הכלב : בינוני-גדול (והפונקציונלית שמאחוריה בכוכביות)
נקבות 58-65 סמ בכתף
זכרים 63-71 סמ בכתף
** בשנים האחרונות ישנה נטייה להגדלה של הגזע בעולם, לשמחתינו בארץ הכלבים עומדים בתקן ברובם.
יש לזכור שברמה פונקציונלית – גוף גדול דורש הרבה יותר אנרגיה ”לתפעול“ ולכן פחות נכון עבור המטרה שלשמה הסאלוקי גודל במשך שנים – עבודת צייד ארוכה של שעות (אצנים למרחקים ארוכים) במזג אויר חם. בל נשכח שגם שרירים רבים דורשים אנרגיה רבה ולכן שרירים נפוחים, פחות נכונים לגזע ויעודו ואילו שרירים ”חלקים“ תורמים ליכולתם לגמוע מרחקים ארוכים לעומתם. שרירים נפוחים דורשים מהגוף הרבה יותר אנרגיה על מנת ”להתקרר“.
מהירות השיוט של הסאלוקים היא כ 40 קמ“ש, מהירות מקסימלית שתועדה של הגזע הינה כ70 קמ“ש (רק כדי לקבל פרופורציות על אילו יכולות יש להם)

תמונה להמחשת הבדלי הגודל הממוצע בין זכר לנקבה

אורך פרווה : קצרה במרבית הגוף עם הארכה באזור האוזניים והזנב – בחלק מהכלבים ישנה אף הארכה ברגליים עצמם ובין אצבעות הרגליים (הסיבה לכך נובעת מאקלימים שונים שבהם גודלו הכלבים במשך דורות על גבי דורות, שכן להזכירכם מקור הגזע במזרח התיכון כולו – מזג האויר בלבנון, איראן ודובאי לדוגמא שונה וגם מבנה האדמה, סוג הצייד וכו). בווריאציה החלקה כל הגוף בעל פרווה באורך זהה (קצר). ישנן שתי תמונות מעל שמראות את ההבדלים.

נושאים רפואיים: הקוים שטופחו בישראל הינם קרובים מאוד ”למקור“ וההתערבות האנושית ברביית הסאלוקים פה קטנה בהרבה לעומת מה שקורה בעולם, כתוצאה ישירה מכך, הכלבים בארץ בריאים יותר שכן הבדואים נטו לא להשקיע יותר מידי בטיפול או מזון איכותי – מה שיצר מצב שבו החזק שורד, רק הכלבים שהיו בריאים בגופם ובנפשם ובעלי יצר צייד ואופי יציב וטיפוסי לגזע זכו להביא צאצאים. אלו הם הקוים שניתן למצוא היום בארץ. לדוגמא כלב שתקף ילד לא הורבע, כלב שלא צד לא הורבע, כלב שלא היה מקשיב לבעלים לא הורבע וכו
בחו“ל עקב התערבות של שיקולים גידוליים מכווני תערוכות יופי בעיקר ופחות פרקטיות לעבודה – החלו לצוץ בעיות לב, בעיות אוטואימוניות, בעיות עיניים ועוד. ההנחה שלי שקשור בעיקר להרבעות קרובות מידי ומיגוון גנטי מצומצם. כיום למזלינו קל יותר ”לנייד“ כלבים ולכן חשוב לעשות זאת כדי לנסות לשפר את בריאות הגזע ולהחזיר טיפוסיות שלטעמי אבדה.
”המיגוון הגנטי“ שקיים בארץ הינו נדיר ברמה עולמית ובעיני יש להשקיע בשימורו פן יכחד. לצערינו הרב עקב ”צרות אחרות“ והצורך לשרוד בסיני לדוגמא, שבשנות ה 60 וה 70 היתה ידועה בסאלוקים שלה, לא נשאר כלום. אסור לאפשר לדבר דומה לקרות בישראל וזה תלוי אך ורק בנו.
טיפוח : יש להבריש לאחר טיולים בשטח פתוח, בעיקר את המנוצים שנוטים לאסוף קוצים ושאר מטרדים. מניסיון אישי -הכלבים החלקים דווקא נוטים להשיר יותר שיער ולכן הברשה קבועה של כל הגוף במברשת שיער סוס או מברשת סילקון יכול להקל על הנשירה. בנוסף לתזונה איכותית יש השפעה רבה על הנשירה בגזע. הגזע אינו נוטה לריח גוף ”כלבי“ כאשר בריא ולא דרושות מקלחות קבועות אלא רק לפי הצורך כאשר הכלב מתלכלך. קוים מסויימים נוטים לגדל ציפורניים במהירות רבה יותר, גם אם רצים הרבה ולכן חשוב לשים לב ולקצוץ ציפורניים בהתאם. מומלץ להרגיל את הסאלוקי מגורות לסירוק, קציצת ציפורנים, מקלחות וכו.
פיתוח קשר עם הבעלים : לרוב יש נטייה ליחס לגזע קשר עם אדם אחד בלבד, אך עם חשיפה נכונה מגיל צעיר למיגון אנשים וסיטואציות הסאלוקים יכולים להיות כלבי משפחה נהדרים ולא רק כי אם אף כלבי טראפייה, שירות, אגיליטי וכו.
גם פה יש קשר ישיר לעניין הוצאת המרץ, במידה ולא מקבלים מספיק פעילות/לא חיים בתוך הבית – בעלי נטייה לעצמאות וברחנות, דבר שיכול לפגוע בקשר איתם. הסאלוקים מאוד אינטואיטיביים לאנשים ”שלהם“. רבים מתארים סאלוקים ככלבים ”מדברים“ שידעו לבקש דברים בעזרת העיניים או ”דיבור“, כאשר הבעלים מחזק תכונה זאת הם הופכים להיות כלבים מאוד תיקשורתיים.
רמת קרבה לאדם : זקוקים ליחס אך גם לפינה שלהם, לא מהגזעים שיציקו כל היום לבעלים כדי לקבל תשומת לב (במידה ומקבלים פעילות גופנית מספקת) ויהנו להפגין אהבתם ולקבל ליטופים מפנקים בעיקר מבעלים ובני הבית ורבים גם מאורחים קבועים אחרים. יש המתארים את הסאלוקי ככלב מרוחק או לא ידידותי לזרים – זה קשור ישירות לחשיפה בשילוב עם האופי האישי של הכלב ולא משהו ”קבוע“

אני ואסי, אחת הכלבות שלי ברגע של אהבה. תודה ליוסי גיא על התמונה

חינוך ואילוף : יש צורך בהשקעת זמן ואולי בהיעזרות באיש מקצוע. האילוף חייב להיעשות בצורה חיובית כדי לא לפגום בקשר עם הכלב. ישנם שיגידו שכלבי רוח לא ניתנים לאילוף, אני נוטה לחלוק על הצהרה זו.

אני והלהקה שלי ב 2015 (שלושה גורים מהתמונה) כולם יודעים שב וארצה

הגזע לא מתאים לחיים בחצר בלבד, עלולים לפתח עצמאות רבה שעלולה לפגום בקשר עם הבעלים. שמעתי סיפורים רבים על יכולות הבריחה שלהם בצורה יצירתית שתדהים את בעליו על מנת לצוד/לשעשע את עצמו במידה ונתון ליותר מידי ”חופש“ ולא חי בתוך הבית.
קולרים: פעמים רבות שואלים אותי מדוע לסאלוקי וכלבי רוח בכלל יש קולרים עבים מהרגיל. התשובה לכך היא המבנה המיוחד שלהם והפרופורציות השונות בין הצוואר/גוף/ראש – לעומת גזעים אחרים. לכלבי רוח צוואר ארוך יותר משמעותית והקולרים הדקים יותר עשויים לפגוע בו בעת משיכה חזקה. בנוסף נהוג בכלבי הרוח כולם להשתמש בקולרי מרטינגייל (או בעיברית חצי חנק) כיוון שהראש לא גדול לעומת הצוואר ובקולר רגיל עלולים להוציא את הראש ביתר קלות כאשר רואים משהו שמעורר בהם יצר צייד או אפילו כאשר נבהלים.

קולרי המרטינגייל שהוסבר עליהם קודם

צבעים: הגזע מגיע במיגוון גדול מאוד של צבעים כאשר הצבע היחיד שאינו מומלץ הוא שחור מלא (שחור עם לבן בחזה מותר) ומנומר.

חלק קטן ממיגוון הצבעים בגזע

מתוך קבוצות הFCI (האירגון הגדול בעולם לרישום ותיעוד כלבים גיזעיים) הגזע משוייך לקבוצה 10 שנקראת בעיברית כלבי רוח או באנגלית Sighthounds

תודה שהשקעתם מזמנכם לקרוא וללמוד על הגזע

מוזמנים לשתף כדי שכמה שיותר עיניים יקראו את הפתק ויכירו את הגזע המופלא הזה !

*** עדיין בעריכה ויוספו תמונות ומידע עם הזמן

הרעיון ליצור להעלאת מודעות והכירות עם הגזע היה לי בראש כבר תקופה ארוכה, גם מרבית המלל כבר היה כתוב במחשב האישי שלי ….. החלטתי להוציא לפועל את כתיבת הפתק הזה בעקבות גל של נטישות סאלוקים, שמציף לאחרונה שגרם לי להבין כמה אפסית המודעות בארץ לגזע המדהים הזה, שהוא גזע מקומי – שלנו, יחד עם הכנעני שמוכר יותר עקב עבודתה הנפלאה של Myrna Shiboleth במשך שנים רבות לטיפוחו והעלאת המודעות אליו.

לאימוץ (ויש מספר כלבים שמחפשים בתים כרגע – ניתן לפנות אלי בפרטי או להציץ ולפרגן בלייק לעמוד Salukis and Sighthound rescue Israel רסקיו של סאלוקים וכלבי…)

אתחיל בתודות – יש רשימה ארוכה אבל חייבת לציין כמה שבעלדיהם לא היתי איפה שאני היום … אמא שלי כמובן, Julia Vozilkin, Reut Tooti Dishbak, Drora Tzahor Samuel, Victoria Vakser Goldner, Keren Druker Cohen, Hila Hadar, Avishag Morgenstern, Shane Kelley, Ziporet Carmel ועוד רבים וטובים שתומכים וחולקים ידע לאורך כל הדרך ולא רק (ורובם למען האמת לא קוראים עיברית כך שמיותר לציינם פה) ….

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *