מי הבעלים? אתה או האירדייל?

או איך לא לתת לאירדייל שלך להיות הבעלים שלך.

מאמר מאת Scottie JD

טוב, אז החלטת להביא אירדייל טרייר הביתה… אז תדע שאתה עומד להיות עסוק מאוד!
להיות בעלים של אירדייל מחייב אותך להבין שיש לך ביד כלב שבתוך ראשו שיטות רגילות של אילוף יעבדו שונה. לאחר שהיו לי 3 אירדיילים (ועדיין יש לי אחד) אני מבטיח לך שזה מה שיהיה.

אירדייל טרייר ולפטופ

לעומת זאת, הכלבים האלה חכמים, נאמנים, מביעי חיבה, וליצנים שובבים, לאלף אותם שווה את המאמץ כי הם גזע מדהים אם אתה לוקח בהחלטיות אחריות וכמה שיותר מקודם.


 לכל הסגולות המופלאות שלהם יש להם גם אחרות שיכולות לשגע אותך ולשלוח אותך לטיפול…
הם אינטיליגנטים באופן יוצא מן הכלל, מאוד חזקים, חסרי פחד ועקשנים, אחרי הכל, הם גודלו כדי לצוד גיריות, שזו אחת החיות הנבזיות על פני כדור הארץ, היא מאוד אגרסיבית ומאוד מסוכנות, לאירדייל זה המשחק המושלם.

אירדיילים כל כך קשוחים ואמיצים שעובדה שבמלחמת העולם הראשונה השתמשו בהם כמעבירי מסרים לעבר החיילים בתעלות כי הם יכלו לשאת פציעות ירי ועדיין להגיע אל המטרה שלהם.

קצת קשה להאמין שהגוש פרווה שחורה וחמודה הזאת יכול להיות אחד מהסיוטים הגדולים שלך, אלא אם תכונן יחסי שליטה בתקיפות וכמה שיותר מקודם, אחרת הגור החמוד הזה יהפוך באמת לסיוט

האנרגיה שלהם ללא גבול, ובאופן בילתי נמנע, בגלל הסקרנות שלהם מובטחים לך כמה זכרונות מענינים.

כאשר אתה מדבר עם מגדל מכובד תצפה לשאלה כגון " האם אי פעם היה לך אירדייל טרייר"
הוא לא שואל סתם, המגדלים לא מעונינים להכניס את הכלבים לבתים של אנשים בעלי לב חלש, להיות בעלים של אירדייל זה כמו לנסות לאלף קנגורו על ספידים, ולאלף אחד כזה, מבלי לצפות למפגש עם יצר העקשנות של האירדיילים, יכול להיות הלם ממשי.

מגדלים יודעים שבעלים פוטנציאלים מוקסמים מהטמפרמנט שנראה משעשע, והמראה היפה של האירדייל, אבל לדאבונם מהר מאוד הם מגלים שהאירדייל רוצה להיות האחראי, זו הסיבה למה הרבה אירדיילים מגיעים למכלאות כמעשה של חוסר ברירה וייאוש,  בעלים שאינם חזקים פשוט מתייאשים.

כמה משמח זה לחזור הביתה אחרי יום מעייף מהעבודה ולמצא את הבית הרוס, עד היסוד… האירדייל השני שלי, אפילו שהיה מאולף לגמרי, בטעות, הצליח לנעול את עצמו בחדר השירותים הפנימי, אחוז אימה הוא חפר עם כפות הרגליים חלק מרצפת העץ של השירותים, דבר כזה מצריך כלב מאוד חזק ומאוד החלטי, אבל זה אירדייל טיפוסי, אחרי המעשה הוא חזר למקום שלו על הספה כאילו צחק על כולנו שהצליח להשתחרר לחופשי.
לאחר מכן התקנתי דלת שלא יכולה להיסגר בטעות.

האירדייל השלישי שלי, בלהט של התפרצות אנרגיה מעד על כבל של מנורת האלוגן שנפלה על הספה והעלתה אותה באש עוד לפני שהספקתי לחזור לחדר, ללא מחשבה, סיפרתי למוקדן של מכבי האש ש"הכלב שלי העלה לי את הספה באש" וחמשת הכבאים שהגיעו לוודא שהאש באמת כובתה היו משועשעים ולא יכלו שלא לשאול אותי "אדוני, הכלב שלך מעשן?" ואני עניתי "עדיין לא הוא עדיין קטין"
הזזתי את המנורה למקום אחר.

אבל בגלל שהאירדייל הזה היה יותר מידי שובב לא בזבזתי זמן וישר הלכתי איתו לשיעורי אילוף ודי מהר העיפו אותנו משם, טוב בעצם לא ממש…. זה היה כל כך מביך לקחת אותו לכיתת האילוף כך שבחרתי בסוף באילוף ביתי, היה לו כל כך כיף להיות מוקף בהמון כלבים שזה פשוט היה מעבר ליכולתו ללמוד בתנאים האלה, במקום להשתתף בלימודים כמו יתר הכלבים הוא פשוט היה קופץ משמחה ללא הפסקה, ומשאיר אותי למבטים הקרים של יתר המשתתפים שהיו להם כלבים שברור היה שהם לא מפלצות קטנות.
למרות זאת אני לעולם לא אקח כלב מגזע אחר, בגלל דבר אחד, הם לא משירים שיער, לאירדיילים אין פרווה יש להם שיער כך שהם לא משירים שיער בכלל (הערה של ונוס האירדיילית : זו טעות , אתם יכולים לקרא על הפרווה של האירדייל כאן) במיוחד עם מורטים אותם באופן קבוע ומשאירים את הפרווה שלהם קצרה, הם כלבי שמירה מעולים כי הם מאוד קשובים ומגנים על משפחתם.

אם אתה מסוגל לשרוד את השנים הראשונות שלהם, ולאלף אותם לקבל אותך כזכר האלפא, אז תקבל בן לוויה מדהים, העליזות שלהם מקסימה, ויש להם מזג מתוק ואוהב, שגורם להם להיות ממש מושכים.

אבל כדי להגיע לנקודה הזאת יש דברים שעליך לעשות כשהם עוד ממש קטנים

קודם כל עליך להיות עקבי, מעידה בהתנהגות חייבת לקבל מענה.
כמה בעלים מאוד סובלניים עושים את הטעות של "לסלוח" להתנהגות לא מקובלת. "זה רק הפעם"…. עם אירדייל הסלחנות הזאת עלולה לעלות בהתגרות מרדנית.
כשגומלים את הגור מצרכים, אם הכלב מפספס בטעות, הראה לו את הדרך החוצה בעדינות אחרי שהסבת את תשומת ליבו לפיספוס שלו, אם הוא לועס נעל אהובה נזוף בכלב אבל אל תעניש אותו, ובאותה הזדמנות תאמן את עצמיך  לסגור תמיד את הדלת של ארון הנעליים.
בגלל שהם עקשנים, אילוף דרך שבחים עובד בדרך כלל יותר טוב מאשר דרך עונשים.

ונוס ולאקי משחקים

לך לבית ספר לאילוף (שזה בעצם לאלף\לאמן אותך ולא את הכלב) אפילו אם הוא לא יכול להסתדר עם הסביבה, אתה תלמד מספיק כדי שהוא יעקוב אחר פקודות, זה לא משנה אם אתה לא רוצה שהוא יבצע את הפקודות שב,להישאר,ארצה או יבצע רגלי, תלמד אותו בכל מקרה, זה מלמד אותו מי הבוס וזו גם דרך טובה לא לקבל צביטה כאשר הוא מנסה לקחת את החטיף מידך.

קבל בהבנה שיש דברים שלא תוכל ללמד אותו, הוא תמיד יהיה מאוד סקרן, אבל אם הצלחת ללמד אותו לא להרוס את הבית אז אפשר לומר שזה היה שווה.

תלמד אותו ללכת נכון עם רצועה אלא אם אתה רוצה ללמוד סקי מדרכות, אירדיילים הם כלבים מאוד חזקים, ובקלות הם יכולים להוציא משיווי משקל אדם בוגר, אם הכלב בעייתי עם הרצועה קנה לך קולר האלטי מוקדם והשתשמש בו כל פעם שאתה יוצא איתו החוצה, הוא מהר מאוד יבין שרגלי זה רגלי, הקולר ילמד אותו ריסון בדרך של בני אדם, ודי מהר לא תצטרך את הקולר.

ברגע שהוא יבין שאתה לובש את המכנסיים בבית הזה ולא הוא, האירדייל שלך יהפוך להיות הכלב הכי נהדר שיכלת להכניס לתוך המשפחה שלך, האנרגיה הטבעית הגבוהה וההתנהגות הליצנית שלו הם משעשעים להפליא, והוא יהיה בן לוויה מוקדש ונאמן שבדרך כלל מעולה עם ילדים.

אתה יכול להיות בטוח, שלא משנה מה, עם אירדייל בבית החיים יהיו תמיד מרתקים.

למאמר באנגלית לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *