מחוץ לגינה שלי (סוף סוף)

השבוע לקחו אותי סוף סוף לוטרינר, קיבלתי חיסון משולש ומעכשיו אני יכולה להסתובב בחוץ בלי להדאיג את אף אחד מהבעלים שלי, במיוחד את המקריח…. הנסיעה לוטרינר היתה נחמדה, וכרגיל הצטלמו איתי בכל מקום חדש שמצאו לנכון, בהתחלה הצטלמנו ברכב, אחר כך לקחו אותי לאכול פיצה, טוב אני בעצם לא אכלתי רק התגריתי מהריח, לי נתנו קצת חטיפים, אבל באמת שזה לא פייר, מה אני לא חלק מהמשפחה?

אני עדיין משחקת בגינה שלנו אבל השאיפה שלי היא לשחק בחוץ, המשחק שלי כבר הופך להיות בוגר יותר ומחושב יותר, אני מרחרחת בגינה, מוצאת דברים, לועסת והמון לועסת, השיניים שעדיין בוקעות לי גורמות לי ללעוס כל דבר שאני מוצאת

המשפחה שלי מוציאה אותי הרבה לפארק העירוני וגם לפארק ולמדשאות ליד הבית, הם מוציאים אותי ללא אחים שלי כדי שאני גם אתפקד לבד כאשר אני מחוץ לבית, כדי שאבנה את האשיות שלי ולא אגרר אחרי אחים שלי, בנוסף גם הדביקו לי את האוזניים, זה מן תהליך כזה שעושים בכלבי אירדייל טרייר על מנת שהאוזנים יהיהו בצורת V לצידי הראש ולא זקורות, זה לא כואב בכלל רק יש תחושה מוזרה שהאוזן בעצם סגורה קצת, וזה גורם לי לגרד ולהתעסק עם המקום, אבל לא יותר מידי, זה במיוחד מציק קצת בשעות הראשונות אח"כ כבל לא שמים לב לזה, הדבק הוא דבק רפואי והוא ניתן להסרה מתי שרוצים כך שאין סיכון עם זה

 

והנה הגיע סוף סוף היום שלקחו אותי לטיול בשדות, כאן הרגשתי הכי טוב עד היום, הכל הרגיש לי נכון, הייתי עם אחים שלי וראיתי ולמדתי מהם מה לעשות, רצתי אחריהם, רצתי לפניהם ומאחוריהם, רחרחתי כל דבר נכנסתי לכל שיח ונכנסתי לכל נחל שראיתי, זה היה כל כך טוב

כשחזרנו הביתה לאחר הטבילה הראשונה החליטו לקלח אותי, לקחו את הבריכה הקטנה של הילדים מילאו במים פושרים והכניסו אותי לתוך המים תוך כדי שמגישים לי חטיפים לפה כל פעם שעמדתי ונתתי להם לקלח אותי, ואני באמת הייתי טובה ונתתי להם, וגם הבטן שלי התמלאה… בסוף ניגבו אותי במגבת חמימה וזה הרגיש כל כך טוב, התעייפתי ונכנסתי לכלוב כבר לבד, לילה טוב…. פיהוק גדול.

תגובה אחת בנושא “מחוץ לגינה שלי (סוף סוף)”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *