כלבים והפסיכולוגיה של הזנב

ונוס והזנב

במוקדם או במאוחר כל מי שמגדל כלב מוצא את עצמו שואל את השאלה "למה לכלב שלי יש זנב?" 
מסתבר שיש כמה סיבות טובות למה הזנבות הם חתיכת כלי יעיל עבור הכלבים שלנו.
קצת על הפסיכולוגיה של הזנב בכתבה שלפניך

זה די ברור שבמקור זנב הכלב יועד לעזור לכלב עם השיווי משקל שלו, כאשר הכלב רץ והוא צריך לפנות במהירות הוא זורק את החלק הקידמי שלו לכיוון שאליו הוא רוצה לפנות, אז החלק האחורי שלו מתעקל אבל המהירות שלו רוצה להמשיך קדימה בצורה כזאת שהאחוריים שלו ינסו להמשיך בכיוון המקורי, ללא הזנב התנועה קדימה תגרום לחוג הסיבוב של חלקו האחורי להיות גדולה וזה יגרום לכלב להאיט או אפילו יגרום לכלב ליפול כאשר הוא מנסה לפנות במהירות גבוהה.

זנב הכלב מונע את זה, הכלב מעביר את הזנב לאותו כיוון אשר הגוף פונה ומשמש כמעין משקל נגד אשר מוריד את הנטיה לסיבוב.

בסרטון למעלה אפשר לראות יפה איך תוך כדי פניה הכלב מעביר את הזנב לכיוון הפניה

כלבים גם ישתמשו בזנבם כאשר הם הולכים על משטח צר, כך שהם בכוונה מזיזים את זנבם לצד אחד או לצד השני בכיוון הנגדי של הנטיה של גופם, זה יעזור לכלב לשמור על שיווי משקלו, ממש כמו ההולך על חבל דק בקרקס המשתמש במוט ארוך על מנת לאזן את משקלו, 
מכאן אפשר להבין שיש חשיבות גבוהה לזנב בפעולות ספציפיות, למרות זאת, חשיבות הזנב אינה כזאת גבוהה על משטחים ישרים, כאשר עומדים או הולכים במהירות רגילה, בזמנים כאלה הזנב משמש לדברים אחרים, האבולוציה תפסה את ההזדמנות ואימצה את הזנב למטרות תקשורת

הזנב כאמצעי תקשורת

לרוב גזעי הכלבים הזנב מוצג לראווה ומשמש כמין תמרור אשר משדר מידע על מצבו הנפשי של הכלב.
משתנים כמו כמה גבוהה הזנב מורם, כמה מהר הכלב מזיז את זנבו ואפילו כמה פעמים הזנב זז לצד ימין או שמאל של הגוף – כל אלא יכולים לחשוף המון מידע על רגשותיו, מצב רוחו ואפילו כוונותיו.
כלבים עם זנב קצר מאוד אם בגלל משא גנטי (לדוגמא: בולדוג צרפתי) או אם בגלל שזנבם קוצץ (לדוגמא : דוברמן פינצ'ר) לא יכולים לתקשר היטב,  כלבים עם זנב קצוץ יהיו להם בעיות תקשורת עם כלבים אחרים. (לא בהכרח אבל בסיכוי טוב)
כמובן שיש עוד הרבה פאקטורים לגבי תקשורת כלבית (תנוחת הגוף,קולות,גירגורים, הבעות פנים וכדומה)  אבל קיצוץ אבר תקשורת משול כמו חיתוך הלשון בבני אדם, עדיין תוכל לתקשר ויבינו אותך אבל זה יהיה הרבה יותר קשה לצד השני להבין, מה שיכול להביא לחוסר הבנה תקשורתית ולפעמים גם לחוסר סובלנות. בהמשך המאמר למטה לגבי קיצוץ זנבות.

זנב ופרומונים

למרות שזה ברור שזנבות משדרים ויזואלית סימנים שנושאים מידע ריגשי יש להם עוד תפקיד חשוב בתחום התקשורתי של הכלב.
כל פעם שהכלב מזיז את זנבו, הזנב מתפקד כמניפה שמפזרת את הריח הייחודי שעליו, הריחות הללו שמתפקידם לתקשר ולהעביר מידע חשוב בין בעלי חיים נקראים "פרומונים" כמה מהפרומונים החשובים אצל הכלב מגיעים מתחת לזנב ב2 בלוטות (שקים) שנקראות "בלוטות אנאליות", הם מכילות נוזל בעל ריח, הריח מהבלוטות האנליות הוא יחיד ומיוחד לכל כלב כמו טביעת אצבע בבן אדם.
כל פעם שכלב מנופף בזנבו השרירים מסביב לפי הטבעת מתכווצים ולוחצים על הבלוטות הללו, זה גורם לשחרור מזערי של הריח.
כלב דומננטי שנושא את זנבו אל על יפזר הרבה יותר ריח מכלב שמחזיק את זנבו מטה, כמכריז "הנה אני כאן" בהשוואה לכלב מפוחד שמקפל את זנבו בין רגליו ומכסה את הבלוטות האנליות כדי שריחו לא יופץ כדי לא למשוך תשומת לב.

גורים וזנבות

זה דבר שדי מכה בתדהמה המון אנשים שגורים לא מנענעים את זנבם כאשר הם קטנים מאוד, למרות שיש שינויים לפי סוגי הגזעים, המחקרים המדעיים מראים שבממוצע לאחר 30 יום מחצית מהגורים כבר מנענעים את זנבם, ונהוג לומר שלאחר 49 יום כל הגורים ינענעו בזנבם. 
אז למה לוקח הרבה זמן לגור להתחיל ולנענע את זנבו?
התשובה מגיעה מהעובדה שגורים מתחילים להזיז את זנבם כאשר זה מגיע לצורך לתקשר עם בני מינם, 
עד גיל 3 שבועות הגורים לרוב ישנים ואוכלים, אין אינטראקציה רצינית בינם לבין האחים לשגר, אלא רק כאשר הם עולים אחד על השני כדי להתחמם כאשר הם ישנים, או כאשר הם מצטופפים ביחד כדי לינוק מהאם, מבחינה פזיולוגית הם יכולים לנענע את זנבם אבל הם לא עושים זאת.
בגיל 6-7 שבועות (כאשר אנחנו מתחילים לראות את התנהגות נענוע הזנב על בסיס קבוע) הגורים כבר מתקשרים סוציאלית זה עם זה, רוב התקשרות בניהם מוגדרים על ידי פיזיולוגים כהתנהגויות משחק.

שמו אותנו באמצע, ויאללה בלאגן

תוך כדי משחק הגורים לומדים את היכולת שלהם, איך הם יכולים לתקשר עם הסביבה, ומאוד חשוב,  איך להסתדר עם גורים\כלבים אחרים, הגור לומד שאם הוא נושך אח לשגר יש לו סיכוי לקבל נשיכה חזרה ואולי המשחק שהוא שיחק יכול להסתיים על ידי אחיו הרוגז, בנקודה הזאת הגור גם מתחיל ללמוד את שפת הכלבים, לא ברור כמה מיכולת התקשורת הכלבית כבר חקוקה בו מבפנים עוד מהלידה, אבל לימוד ההתנהגות על ידי משחק הוא דרך לחדד ולהשחיז את היכולות להבין ולתקשר בין הגורים.
הגורים לומדים לחבר בין הסימונים שלהם לבין האיתותים של אמם ואחיהם לשגר ולצפות את ההתנהגויות שבאות לאחר מכן.
הגורים גם לומדים שהם יכולים לשדר את הכוונות שלהם ולסקל כל עימות, זה השלב שבו נענוע הזנב מתחיל.

מקום אחד בולט היכן שעימות יכול לקרות זה בזמן האכלה\הנקה. 
כאשר גור רוצה לינוק הוא צריך להתקרב מאוד אל אחיו ואחיותיו לשגר, חשוב לזכור שגור עכשיו מתקרב לאותם גורים שאולי במשך היום דחפו, רדפו ואף נשכו אותו, כדי לשדר שזו סיטואציה שלווה וכדי להשקיט כל תגובה פחדנית או אגרסיבית מצד אחיו כאשר גם הם דוחפים אל עבר הפטמה או אז הגור מתחיל לאותת עם הזנב
נענוע זנב אצל גורים הוא כדגל לבן המכריז על הפסקת אש אל עבר יתר הגורים, בהמשך הגורים יתחילו לנענע את זנבם כאשר הם יתחננו לאוכל מהחיה הבוגרת (אם) או מבוגר אחר במשפחה.
עוד דוגמא : הגורים מתקרבים אל הפנים של הכלב הבוגר על מנת ללקק את פניו והם משדרים את כוונתם שוחרת השלום עם נענוע הזנב.
מכאן ברור לחלוטין שגורים בגיל מאוד צעיר לא משתמשים בנענוע הזנב כי הם לא זקוקים לשדר איתותי הרגעה לכלבים אחרים, עדיין.
כאשר תקשורת בין כלבים היא הכרחית, הכלבים לומדים ומשתמשים כל הזמן באיתותים הנכונים עם הזנב.

משחקת עם בוני בכל הזדמנות

עוד דוגמא : הגורים מתקרבים אל הפנים של הכלב הבוגר על מנת ללקק את פניו והם משדרים את כוונתם שוחרת השלום עם נענוע הזנב.
מכאן ברור לחלוטין שגורים בגיל מאוד צעיר לא משתמשים בנענוע הזנב כי הם לא זקוקים לשדר איתותי הרגעה לכלבים אחרים, עדיין.
כאשר תקשורת בין כלבים היא הכרחית, הכלבים לומדים ומשתמשים כל הזמן באיתותים הנכונים עם הזנב.

הפסיכולוגיה שמאחורי הזנב

אולי אחת מהפירושים המוטעים ביותר והשכיחים ביותר בעולם הכלבים זו האגדה שכלב שמקשקש בזנב הוא כלב שמח או ידידותי, נכון כמה מסוגי הנענועים באמת קשורים לשמחה אחרים יכולים להיות קשורים לפחד, חוסר בטיחון, אתגר חברתי או אפילו אזהרה לפני שהכלב תוקף.

בכמה דרכים, נענוע זנב יכול לשמש בהקבלה לחיוך אדם, בירכת שלום נימוסית או הינהון של הכרה, חיוך הוא איתות חברתי ולכן הוא שמור לסיטואציות כאשר מישהו בסביבה לראות אותו, לכלבים, לנענוע הזנב יש את אותם הסממנים.

מאחר שהכוונה בנענוע זנב כאות\סימן, כלב ינענע את זנבו כאשר בעלי חיים אחרים נמצאים בסביבתו, אדם, כלב, חתול, סוס או כדור לכלוך שעף על ידי הרוח ונראה חי, כאשר הכלב לבדו הוא לא יראה את נעונעי הזנב הרגילים שלו, באותו אופן שבן אדם לא מדבר אל הקיר

ביגל שלא מפסיק לנענע את הזנב

שפת הזנב

כמו כל שפה לנענועי זנב יש את אוצר המילים והדקדוק אשר אנחנו צריכים להבין.
נכון לעכשיו מדענים התמקדו ב2 מקורות מידע עיקריים, דפוס התנועה של הזנב ומיקומו, אבל לאחרונה מידע חדש לגבי מימד נוסף עוזר לשפוך אור על הבנת שפת הזנב של הכלב.

תנועה הינה חלק חשוב מהתשדורת של הזנב, עיני הכלב הרבה יותר רגישות לתנועה מאשר לפרטים או לצבעים, כך שזנב בתנועה הרבה יותר "נראה" על ידי יתר הכלבים, אבולוציה עשתה את זנבות הכלבים אפילו יותר בולטים, כמו למשל זנבות עם קצה בהיר או כהה, חלק תחתון של הזנב הוא בהיר בשונה מהחלק העליון, או זנב עבה ושעיר

מיקום הזנב, במיוחד הגובה שבו הוא נישא יכול להחשב כמעין מד רגש:
זנב בגובה אמצעי\רגיל הכלב יחשב במצב רגוע, אם הזנב במצב אופקי הכלב עירני וקשוב, ככל שהזנב ממשיך כלפי מעלה זה סימן שהכלב יותר מאיים, כאשר הזנב ניצב זה סימן ברור לדומיננטיות "אני הבוס כאן"  או אזהרה "התרחק או שא בתוצאות"

כשמיקום הזנב יורד למטה זה סימן שהכלב הרבה יותר כנוע, מודאג, או מרגיש לא טוב, הביטוי הקיצוני של זנב בין הרגליים אשר משמעותו היא פחד "בבקשה אל תכאיב לי"

מבטא

כמו שלבני האדם יש המון מבטאים בשפה (מבטא תימני, מבטא רומני וכדומה) כך גם לכלבים יש את המבטא של שפת הזנב שלהם.
גזעים שונים נושאים את הזנב בגובה שונה, מגזעים שנושאים את הזנב כמעט אנכי (כמו ביגל, טריירים) ועד לגזעים שנושאים את הזנב נמוך מאוד (גריהאונד, וויפט) כל מיקומי הזנב צריכים להקרא יחסית לגובה הממוצע של הזנב כאשר הכלב בד"כ מחזיק אותו (כאשר הוא נינוח)

תנועות זנב

תנועות זנב נותנות משמעות נוספת לשדרים, מהירות הנענוע מצביעה כמה הכלב מתרגש, אבל, רוחב התנועה של כל נענוע זנב חושף את מצבו הרגשי של הכלב, אם הוא חיובי או שלילי, ללא קשר לרמת ההתרגשות

נוכל לומר שיש המון קומבינציות תנועה, הנה כמה מהשכיחות ביותר

  • נענוע קל : נענוע בעל רוחב קטן, נצפה בד"כ כאשר כלב אומר שלום מהוסס לכלב אחר "שלום לך" או "אני כאן" מלא תקוה.
  • נענוע רחב : נענוע ידידותי, "אני לא מאיים או מאתגר אותך" זה גם יכול להיות מפורש "אני מסופק" זה הכי קרוב לנענוע השמחה, במיוחד אם גובה הזנב בנענוע מגיע לאזור הירכיים
  • נענוע איטי כאשר הזנב בחצי התורן : זהו נענוע פחות חברותי מיתר נענועי הזנב, בכללי אפשר לומר שנענועי זנב איטיים במיקומים דומננטיים (גבוה) או כנועים (נמוך) יחשבו לחוסר בטחון של הכלב
  • נענועים קטנים ומהירים מאוד: לרוב נענועים אלו יסמנו לנו שהכלב עומד לבצע משהו, לרוב לרוץ או לברוח, אם הזנב עומד גבוה תוך כדי הנענועים המהירים לרוב זה יסתיים באיום אקטיבי מצד הכלב

תגלית חדשה : הטיית זנב

אנחנו יכולים עכשיו להוסיף תגלית חדשה שנחקרה לא מזמן לתכונות השפה של הזנב, תגלית זו די מפתיעה המון בעלי כלבים כמו שהפתיעה המוני מדענים.

מסתבר שכאשר כלב מרגיש הרבה יותר חיובי לגבי משהו או מישהו, זנבו מתנועע יותר בצידו הימני של אחוריו, וכאשר כלב יותר שלילי לגבי משהו תנועות הזנב יהיו הרבה יותר בצד השמאלי

מדענים ערכו את הניסוי הבא: 
המדענים אספו 30 כלבי משפחה מעורבים והכניסו אותם לכלוב אשר מצויד במצלמה  אשר יכולה לעקוב במדויק בזוית נענוע הזנב.
לאחר מכן הוצגו לכלבים 4 סוגי גירויים בקדמת הכלוב, הבעלים שלהם, אדם לא מוכר, חתול, כלב דומיננטי ולא מוכר.

כאשר הכלבים ראו את הבעלים שלהם הכלבים נענעו את זנבם במרץ עם הטיה לצד ימין של גופם, בעוד שכשראו אדם לא מוכר הם נענעו את זנבם באופן מתון עם הטיה לצד ימין
כשראו את החתול נענועי הזנב נטו לצד שמאל אבל בתנועות יותר מאופקות
לעומת זאת כשראו כלב לא מוכר ודומיננטי, זה גרם להם לנענע את הזנב בהטיה לצד שמאל

חשוב להבין שמדובר כאן על שמאל וימין מנקודת המבט של הכלב, מה שאומר שכשאנחנו עומדים מאחורי הכלב ומסתכלים איתו קדימה.
כאשר הכלב נמצא מולנו ומסתכל עלינו אם נשרטט קו דימיוני במרכז גבו כל נענוע חיובי לימין הוא בעצם נענוע לצד שמאל (הפוך כי הכל מנקודת מבטו של הכלב)

נענוע זנב לימין, שים לב שהכלב נמצא מולנו כך שהנענוע נראה לצד שמאל

זו לא כזאת תגלית מוזרה כמו שאתה יכול לחשוב בתחילה, מדענים מצאו שבעוד הרבה בעלי חיים כמו צפרדעים, ציפורים, קופים ואפילו בני אדם הצד השמאלי של המוח מתמחה בהתנהגויות מה שהמדענים מכנים "גישה" וגם "שלווה"
אצל בני האדם הצד השמאלי משויך לרגשות חיוביים כמו אהבה, רגש שיכות, הרגשת בטיחות, ורוגע, הצד השמאלי גם משויך לסממנים פיזיולוגיים כמו דופק איטי.
וההפך : הצד הימני של מוח הכלב שמתמחה בהתנהגויות כמו נסיגה והוצאת אנרגיה, אצל האדם התנהגויות האלה מקבילות לפחד, דיכאון וסממנים פיזיולוגים כמו קצב לב מואץ.

חדשות חדשות….

מכיוון שצד שמאל של המוח שולט בצד הימני של הגוף והצד הימני של המוח שולט בצד השמאלי של הגוף, ולכן פעולה שמבוצעת בצד מסוים במוח נוכל לצפות בה בצד ההופכי של הגוף
לדוגמה : אפרוחים מעדיפים להשתמש בעין השמאלית שלהם בחיפוש אחר אוכל (התנהגות גישה\התקרבות) ועין ימין מחפשת אחר טורפים (הימנעות) 
בבני אדם השרירים בצד הימני של הפנים מראים בד"כ אושר (הצד השמאלי במוח) ואילו השרירים בצד השמאלי של הפנים מראים בד"כ אומללות (הצד הימני במוח)
ועכשיו אפשר להוסיף את הבא: רגשות חיוביים מטים את זנב הכלב לצד ימין ורגשות שליליים מטים את זנב הכלב לצד שמאל

לרוע המזל, אם לכלבך הזנב קוצץ זה יוריד מאוד את יכולתך לזהות את רגשותיו של כלביך דרך האמור למעלה.

חיתוך זנבות

לחיתוך זנבות יש היסטוריה ארוכה, היתה מחשבה בעבר שחיתוך זנב ימנע הדבקה בכלבת ויעזור עם יישור הגב אצל כלבים (זה הוכח כלא נכון ב2 המקרים) אבל בעבר הרחוק לא ידעו את זה.

לאדי בוי קצוץ הזנב של הנשיא הרדינג

אבל הסיבה העיקרית אצל כלבים עובדים (ציד\רעיה\עבודה בשדה) היא שהיה חשוב למגדלים לחתוך את הזנב על מנת למנוע פגיעה בזנב בזמן העבודה, אם על ידי טרף, או פרה או סתם תאונה (אם אין זנב אז יש פחות איבר לשמור עליו) היו קוצצים את הזנב גם בגזעים שלא היתה להם פרווה על הזנב שתגן עליו.

חיתוך זנב הוקע על ידי הFCI (אירופה) וגם ביותר ממחצית המדינות בארה"ב, היום חיתוך זנב נחשב כהתעללות בחיה, גם מעצם החיתוך עצמו שלרוב נעשה ללא כל אילחוש כשהגור בסביבות 3 ימים, או בכלב בוגר (עם הרדמה כמובן) אבל עם החלמה כואבת והסיבה השניה היא מעצם הפגיעה התקשורתית הצפויה לכלב במהלך חייו.

אירדייל קצוץ זנב בצייד לוטרות

מכיוון שאין שום סיבה אמיתית לחיתוך הזנב כי רוב גזעי הכלבים שאנו מגדלים בבתים לא באמת צדים או יכולים להיפגע בשדה וכדומה (גם תקני הגזע שונו בהתאם להנחיות החדשות מהFCI) והיום החיתוך נחשב קוסמטי בלבד, ולכן הוא נעשה מיותר – או יותר נכון, אסור!
ההנחיות של הFCI הם שכלב עם זנב חתוך (או אוזניים) לא יוכל להתחרות בתערוכות ומכאן לא יוכל להרביע ולהמשיך את זרעו, בכך הFCI ביקשו למנוע את הפרקטיקה האיומה הזאת.

אירדייל טרייר קצוץ זנב  כרטריוור בארה"ב

זה די מוזר בהתחלה לראות דוברמן פינצ'ר בעל אוזניים נפולות וזנב ארוך כמו שוט אבל בעיני הוא נראה הרבה יותר יפה ככה.
אצל האירדייל טרייר הזנב היה מקוצץ מהחוליה השלישית כך שלפחות מבחינה תקשורתית לא הכל היה אבוד, אבל גם קיצוץ זה הינו אסור ועל כך כולנו אסירי תודה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *